הלנת שכר - כסף שמגיע לך!

כל אחד מאיתנו יוצא לעבודה ומתקשר עם מעביד או חברה בהסכם עבודה מתוך מחשבה ואמונה כי בסוף החודש אנחנו נתוגמל על עמלנו כפי שסוכם בהסכם העסקה מול המעסיק שלנו. לעיתים כעובדים אנו נאלצים להתמודד עם מעסיקים אשר לא משלמים לנו שכר בזמן או לא משלמים לנו תגמול המגיע לנו כעובדים תחת הסכם - מדובר בלא פחות מהלנת שכר. הלנת שכר היא איחור בביצוע תשלום המגיע לעובד מהמעסיק בניגוד לחוק הגנת השכר התשי”ח - 1968 (להלן: “חוק הגנת השכר”). בסעיף 1 לחוק הגנת השכר נקבע, בסעיף ההגדרות, כי שכר מולן הוא שכר עבודה שלא שולם עד ליום הקובע. ובהמשך נקבע שהיום הקובע הוא היום עד היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה או הקצבה. מתי חלה הלנת שכר? מה אפשר לעשות בנושא, איזה פיצוי מגיע לך? ומי יגן עליכם במקרה של הלנת שכר?

מתי חלה הלנת שכר?

הלנת שכר חלה בעיכוב של כל תשלום השכר או חלקו, אך הגנת הלנת שכר פיצויים בגינה חלים על הרכיבים המוגנים בשכר מוגן, כהגדרתו, כשכר עבודה מתוקף חוק הגנת השכר. חוק הגנת השכר מגדיר שכר עבודה כשכר בגין עבודה “לרבות תשלומים בעד חגים, פריון עבודה ושעות נוספות ותשלומים אחרים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו” כלומר מדובר בשכר המגיע לעובד בשל עבודתו ובמשך עבודתו לרבות תשלומים בגין חגים, שעות נוספות, דמי חופשה, דמי מחלה וכיוצ”ב. יחד עם זאת, חוק הגנת השכר ובהתאם פיצויי הלנת שכר אינם מגיעים על כל הרכיבים (אם כי ניתן להגיש תובענה כוללת ריבית והצמדה לגבי שאר הרכיבים). למעשה כדי ששכר ייחשב כשכר מולן הוא צריך להיות משולם רק אחרי מועד התשלום כפי שנקבע בחוק הגנת השכר (או לא משולם כלל) ולכן ישנם רכיבים שלא יחשבו לשכר עבודה מולן אם לא שולם במועדו.

מה ייחשב כהלנת שכר?

1. אי תשלום במועד של שעות נוספות לרבות רכיבי התוספות בגינן.
2. אי תשלום בגין חופשה בפועל או מחלה.
3. אי תשלומים בגין בונוסים הקבועים בהתאם להסכם בין הצדדים.
4. אי תשלום בתקופת הודעה מוקדמת מקום בו נדרש העובד להגיע לעבודה בפועל.
5. אי תשלום זכויות סוציאליות.

מה לא ייחשב כהלנת שכר?

1. אי תשלום של פדיון חופשה כשכר מולן
2. אי תשלום במועד של דמי הבראה לא יחשבו כשכר מולן מאחר ולא נקבע בחוק הגנת שכר מאיזה מועד אי תשלום דמי הבראה נחשב כשכר מולן ועל כן דמי הבראה אינם חלק משכר העבודה המוגן.
3. אי תשלום בגין נסיעות לא יחשבו מולנים כי לא נקבע בחוק הגנת השכר מאיזה מועד הם נחשבים מולנים והם אינם חלק משכר העבודה המוגן.
4. אי תשלום בגין חלף הודעה מוקדמת גם הוא אינו ניתן בגין עבודה בפועל (שכן העובד לא מגיע לעבודתו) ולכן לא יחולו בגינו ההגנות של חוק הגנת השכר ותשלומי הלנת השכר.
5. אי תשלום במועד שכר בגין כוננויות ותורניות למשל אצל רופאים ולמרות שזה חלק מעבודתם אינו נחשב כשכר עבודתו בהגדרתו בחוק הגנת השכר ולכן לא יחולו בגינו תשלומי הלנת השכר.

האם יש פיצוי על הלנת שכר?

למעשה מי ששכרו מולן על פי דין זכאי לקבל את התחשיב הגבוה מבין השניים הבאים:

1. בעד השבוע הראשון של האיחור בתשלום שכר העבודה - פיצוי בסך 5% מהשכר המולן, ובעד כל שבוע או חלק משבוע שלאחריו - פיצוי בסך 10% מהשכר המולן.
2. הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלום שכר העבודה עד יום תשלומו, בתוספת 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש בתקופה האמורה.

יודגש, כי מדובר בפיצויי גבוה מאוד לעובד בשתי האופציות, עם זאת, לרוב תיבחר האופציה הראשונה על ידי העובד שהיא גבוהה יותר אלא אם יש הפרשי מדד גבוהים במיוחד. למרות זאת, לבית הדין לעבודה שיקול דעת רחב מאוד באשר לגובה תשלום הלנת השכר ולמעשה לפי שקול דעתו הוא רשאי להפחית את פיצויי הלנת השכר או לבטלם קליל אם נוכח לדעת כי היתה למעסיק סיבה טובה לאי תשלומה בשל מחלוקות אמיתיות או בשל כך שהדבר לא היה בשליטת המעסיקה או כי מדובר בטעות תמה.

אי תשלום פיצויים

תשלומי הלנת שכר חלים בצורה דומה גם על אי תשלום פיצויי פיטורים במועד, כאשר המועד הוא 15 יום מיום הפסקת יחסי עובד מעביד. ככל וחל איחור בתשלום פיצויי הפיטורים הרי שהתשלום בגין הלנת השכר בין היום ה-16 ליום ה-30 מתום יחסי העבודה יחול בשיעור הפרשי הצמדה לתקופה שבין המועד לתשלום ועד היום בו שולמו. מעבר ליום זה ישולם בנוסף לפיצויי הפרשי הצמדה גם תשלומי הלנת שכר בגובה 20% לכל חודש של הלנה ממועד הפסקת יחסי העובד מעביד או חלק יחסי על חלק מחודש. גם במקרה זה יש לבית הדין לעבודה שיקול דעת בדומה לפיצויי הלנת השכר בכל הנוגע להפחתת הלנת השכר או ביטולו.

התיישנות על הלנת שכר

עובד זכאי לדרוש את שכרו בהתאם לדין אך תשלומי הלנת שכר מתיישנים בהתאם לדין בתקופה קצרה יותר ועל פי חוק הגנת השכר הזכות לפיצויי הלנת שכר, להבדיל משכר עבודה, תתיישן אם לא הוגשה תובענה לבית דין אזורי כמשמעותו בחוק “תוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן, או תוך 60 ימים מהיום שקיבל העובד את השכר שבו קשור הפיצוי, הכל לפי המוקדם, אולם בית הדין האזורי רשאי להאריך את התקופה של 60 ימים לתקופה של 90 ימים.” יחד עם זאת כאשר מדובר במעסיק שהלין שכר שלוש פעמים במהלך תקופה של שנה, מתארכת תקופת ההתיישנות לשלוש שנים.

כיצד תגישו תביעת הלנת שכר?

יוזכר כי לעיתים נאלץ עובד לפעול כנגד מעסיק לצורך קבלת זכויותיו או נאלץ מעסיק להתמודד עם התנהלות עובד בעניין מוצדקת או לא מוצדקת ומדובר לעיתים בהליכים מורכבים וחשוב מאד לקבל ייעוץ נכון ומדויק על מנת להקטין חשיפה או לקבל זכויות בהתאם לדין ולפי העניין. נושא הלנת השכר יכול להיות משמעותי מאד והסכומים בו יכולים להיות משמעותיים הן כלפי העובד והן כלפי המעסיק ולכן ראוי כמעסיק לפעול בהתאם לייעוץ מבעוד מועד כדי למנוע או לכל הפחות להקטין את החשיפה לתביעות בגין כך על ידי העובד ומאידך ראוי מבחינת העובד להתייעץ ולקבל את כל המגיע מהמעסיק ולשם כך להכיר את הזכויות ולפעול בהתאם לכך.

עו”ד לטיפול בהלנת שכר

יחסי מעסיק עובד הינו אחד התחומים היותר נדרשים ונושא הלנת שכרו של העובד או הלנת פיצויי הפיטורים של עובד שסיים את עבודתו אצל המעסיק הינו נושא מורכב הדורש ידע, הבנה וניהול נכון של האירוע בין כמעסיק ובין כעובד וברור כי להתנהלות תהיה השלכה משמעותית ולעיתים השלכת רוחב לארגון כולו ומומלץ מאוד לבחור ייעוץ וליווי משפטי מלא לסוגיית פיטורי העובד וזכויות העובד והמעסיק כדי להקטין חשיפות וסיכונים ככל הניתן. עורך דין מומחה לדיני עבודה ישמח לסייע לך בבחירת הדרך הטובה ביותר לטיפול בהלנת שכר שלך, כי עבדת בשביל זה!