תביעת עובד נגד מעביד

כאשר אתם מרגישים שנגרם לכם עוול במסגרת יחסי העבודה שלכם עם המעביד, נכון לבחון את דרכי הפעולה שלכם בתחום דיני העבודה ומערכת היחסים עם המעסיק. על מנת לבחון מה הזכויות שלכם מומלץ להתייעץ עם עורך דין העוסק בדיני עבודה. עם זאת יש לשים לב כי לעיתים הרצון לתבוע את המעסיק שלכם הופך להיות פחות רציונלי משום תחושת הפגיעה, ולא תמיד נכון משפטית. חשוב להבין, איך מתבצעת התביעה בבית הדין לעבודה? איך דרך ההתנהלות המומלצת מול בית הדין לעבודה? ולמה חשוב עורך דין מנוסה בתביעות עובד נגד מעביד.

איפה מגישים תביעה נגד המעביד?

תביעה נגד מעסיק אינה מחייבת שימוש בעורך דין אך בהחלט מומלץ, אם רוצים להגיע לתוצאה טובה, להיעזר בעורך דין אשר לשם הגשת תובענה מתאימה. התובענה כנגד מעסיק או ביטוח לאומי תוגש לבית הדין לעבודה בהתאם לחוק בית הדין לעבודה - תשכ”ט - 1969 (להלן: “חוק בית הדין לעבודה”).

סכסוך בסמכותו של בית הדין לעבודה - התובענה תוגש לבית הדין האזורי לעבודה באחד מחמשת בתי הדין לעבודה הפזורים ובלבד שמדובר בסכסוך בסמכות בית דין לעבודה וכזה שאינו נוגע לסמכויות של בית הדין הארצי לעבודה. ראה בעניין זה מאמר בית הדין לעבודה.

דיון מהיר תביעת עובד נגד מעביד - תביעה נגד מעסיק תוגש כאמור במזכירות בית הדין לעבודה בהתאם לכללי הסמכות המקומית והעניינית. תביעה נגד המעסיק תוגש בין אם מדובר בעוסק עצמאי או תאגיד. בכל תביעה נגד מעסיק יש אגרה לתשלום בגובה של 1% מגובה סך התביעה, למעט תביעות בדיון מהיר שישלמו מחצית האחוז ותביעות לתשלום שכר עבודה שהדיון בהם נמצא בסמכות רשם בית הדין יהיו פטורות מתשלום האגרה. “דיון מהיר” מתקיים בנושא תביעת עובד נגד מעביד על סכום נמוך יחסית של עד 23,500 שקל. דיון מהיר, כשמו כן הוא, הינו הליך שלרוב יסתיים בדיון אחד ויימשך זמן קצר להבדיל מדיון רגיל שיכול לקחת חודשים ולעיתים שנים לפי העניין ומורכבות התיק המשפטי. שימו לב, דיון בסמכות רשם מתקיים רק בנושא אחד: דיון בנושא שכר עבודה בלבד, בסכומים עד 39,200 ₪ - היתרון הוא שמדובר בהליך המתקצר מאוד לשבועות בודדים.

מה לכלול בתביעת עובד נגד מעסיק?

על התביעה לכלול את הצדדים לרבות פרטים מלאים שם מדויק ת.ז. או מספר התאגיד וכתובת רשומה. יודגש כי ישנו נוסח כתב תביעת עובד נגד מעביד לצורך הגשת תביעת עבודה וכן לצורך הגשת תובענה לפיצויי פיטורין. תביעה נגד מעביד תוגש בשני העתקים למזכירות בית הדין לעבודה וכן העתק לכל נתבע. כתב התביעה יכלול למעשה את הסעדים הנדרשים וכן פירוט עובדתי של המקרה ויש לצרף אליו מסמכים רלבנטים וכן רשימת מסמכים אשר מצויה בידי התובע או שאינה מצויה בידיו ולפרט היכן הוא מצוי ככל שהדבר ידוע לתובע והכרחי לתביעה נגד מעסיק. כמובן שיש לצרף מסמכים כגון תלושי משכורת התכתבויות רלוונטיות לתביעה, הסכם העסקה ככל שקיים וכיוצ”ב.

מה קורה לאחר הגשת תביעה נגד המעביד?

לאחר הגשת התביעה למעביד ינתנו למעביד 30 יום מיום קבלת התביעה כנגדו להגיש כתב הגנה. כתב הגנה יכלול תיאור עובדתי, התייחסות לכלל טענות העובד בצירוף מסמכים רלוונטים וגם הוא יוגש בכמות עותקים, בצורה דומה לכתב התביעה. בנוסף יכול המעביד אם ירצה בכך להגיש במקביל גם תביעה שכנגד שבגינה יוכל העובד להתגונן באותה צורה. למעשה יראו את התביעה שכנגד מבחינה פרוצדורלית בדומה לתובענה של מעביד כנגד עובד.

האם מגיעים בפועל לבית הדין? לאחר הגשת תביעה נגד המעביד יקבע מועד דיון ראשון ולמעשה יתחיל הליך בירור התובענה. המזכירות תשלח לצדדים מועד זימון לדיון אליו צריכים הצדדים להתייצב בעצמם גם אם הם מיוצגים אלא אם קיבלו פטור לכך. אם צד אינו יכול להגיע לדיון מסיבה מוצדקת, עליו להגיש בקשה בכתב לדחיית מועד דיון מוקדם ככל האפשר.

מתי יזמנו אותי לדיון בבית הדין לעבודה? המזכירות כחלק מהליך הדיוני תשלח זימון לרוב לדיון מקדמי ואשר בדיון זה יקבעו למעשה את המשך הפרוצדורה הדיונית יון וכן יבחנו את המצב הקיים האם חסרים דברים טענות מקדמיות שונות או דרישות של מי מהצדדים הדורשות התייחסות והחלטה בידי רשם או בידי שופט ולעיתים יעשה ניסיון לייתר את ההליך בדרך פישור או הסכמות אחרות.

גישור בין העובד למעביד - יצויין, כי בדרך כלל בבית דין לעבודה, בטרם קיום הליך הוכחות, מתקיים הליך של פישור או גישור בפני נציג ציבור או עורך דין שהינו עוזר משפטי בבית הדין לעבודה במטרה להגיע להסכם פשרה, הסכם שיקבל בהמשך תוקף משפטי על מנת לייתר את ההליך העיקרי. גישור בין עובד למעביד, לרוב מומלץ במידה ורוצים לסיים את התהליך בצורה מהירה לצדדים.

תביעה בבית הדין לעבודה מול בית המשפט

יודגש כי בניגוד לבית המשפט, הרי שבבית הדין לעבודה אין חובה לפעול בהתאם לסדרי הדין ודיני הראיות ויש שיקול דעת לבית הדין בעניין ולמעט מקומות ספציפיים המוגדרים בחוק בעיקר בנושאים פליליים הכפופים לסדרי דין מסוימים, הכלל הוא שדיני ראיות לא חלים אלא אם נקבע אחרת, כלומר בית הדין לא כבול לדיני הראיות בבתי המשפט הרגילים ולעניין סדרי הדין. אם לא יופיע בתקנות, יפעל בית הדין בדרך הנראית לו לנכון לטובת קידום התיק בצורה ראויה וצודקת.

הרכב השופטים שונה מבית משפט רגיל - הרכב השופטים בבית הדין לעבודה גם הוא שונה מן ההרכב המצוי בבתי המשפט הרגילים והוא כולל שופט מקצועי ולצידו נציגי ציבור שלרוב מדובר בנציג מעסיקים ונציג עובדים, שמונו לשם כך, כאשר אלה אינם חייבים להיות בעלי השכלה משפטית אך עליהם להגיע מתחום העבודה אם כנציגי מעסיקים או נציגי עובדים. בבית הדין הארצי יהיו שלושה שופטים לצד נציג מעסיקים ונציג עובדים או יותר אם נקבע אחרת בהתאם לסוג העניין והחלטת נשיא בית הדין הארצי לעבודה.

דיון הוכחות בבית הדין לעבודה - הליך ההוכחות והדיון לגופו של עניין - לרוב במועד הדיון המקדמי יקבעו מועדים להגשת תצהירים וחוות דעת מומחה לצדדים אך לעיתים יקבע כי כולו יערך בעל פה ובהתאם יקבע מועד לדיון הוכחות בו יוכלו לזמן עדים ולבצע חקירות. בהתאם כדאי מאד להכיר את הפרוצדורות והאפשרויות ולרוב, ייעוץ משפטי נכון יכול לחסוך זמן יקר ומשאבים רבים ולכן כדאי לבחור את ההליך הנכון בתחילת הדרך של התובענה כנגד המעביד ולנהל את התיק המשפטי בהתאם.

אז מה עושים?

לאחר השלמת הליך ההוכחות יסכמו הצדדים את טענותיהם בעל פה או בכתב לפי החלטת בית הדין ובהמשך יינתן פסק דין על ידי בית הדין לעבודה. על פסק הדין בבית הדין האזורי לעבודה ניתן להגיש ערעור בזכות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.

איך אני מגדיל את אחוזי ההצלחה שלי?

מובן כי למרות שאין חובה יהיה יתרון גדול למי שיהיה מיוצג על ידי עורך דין המכיר היטב את תחום דיני העבודה ויחסי עובד מעביד ובמקרה כזה יוכל לפעול הן פרוצדורלית והן מהותית לטובת הצד אותו מייצג, ולקבל יתרון משמעותי בניהול ההליך, ועל כן שלב בחירת עורך הדין דני עבודה הינו שלב קריטי ומהותי ביותר להצלחת תביעת עובד נגד מעסיק. יחסי מעסיק עובד הינו אחד התחומים היותר נדרשים ואשר דורים כמעט בכל עסק ניהול נכון ומדויק של ההסכמים ושל ניהול מערכת היחסים בין המעסיק והעובד. המדובר בלב ליבו של העסק וההשלכות עלולות להיות משמעותיות ובעלות השלכות רוחביות לארגון כולו ולכן מומלץ מאוד לבחור ייעוץ וליווי משפטי מלא לסוגית דיני העבודה אצל המעסיק כדי להקטין חשיפות וסיכונים שלכם ככל הניתן.

אודות כותב המאמר

מאמר זה נכתב על ידי עורך דין דני ויצ’לבסקי, מומחה לדיני עבודה. המאמר נערך על ידי צוות אתר הכריש ומובא כמידע ושרות לגולש ובשום אופן אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי בהתאם לתקנון האתר