בית הדין לעבודה

בית הדין לעבודה הוא מערכת שיפוטית בתחום דיני העבודה והביטחון הסוציאלי ובעיקר ביחסים שבין עובד ומעביר. בית הדין לעבודה הוא יציר חוק בית הדין לעבודה – תשכ”ט – 1969 (“חוק בית הדין לעבודה”). סמכויותיו של בית הדין שונות מבית משפט רגיל הוא רשאי לקבל החלטות שלא מבוססות רק על ראיות. ישנם מקרים שונים ורבים בהם עובד יכול לתבוע את המעסיק שלו בבית הדין לעבודה, בעיקר בעילה של הלנת שכר או תנאים סוציאלים, עם זאת יש לזכור כי גם מעסיק רשאי לעמוד על זכויותיו, לתבוע עובד במקרים של מעילה, של הפרת סודיות ועוד. מה סמכויות בית הדין לעבודה? מה שיקול הדעת של בית הדין לעבודה? איך עורך דין לדיני עבודה יכול לסייע לך כמעסיק או כעובד לעמוד על זכויותיך.

סמכויות בית הדין לעבודה

סמכויות בית הדין לעבודה מוגדרות בסעיפים 24 ו 25 לחוק בית הדין לעבודה ועיקרם:

1. תובענות אזרחיות הנוגעות לסכסוכי עובד ומעסיק ויחסי עבודה לרבות משא ומתן לקבלה לעבודה.
2. עבירות פליליות בהיבט דיני העבודה.
3. נושאים הקשורים להתאגדות עובדים ויחסים בין ארגוני עובדים לבין עצמם ו/או לבין ארגוני מעסיקים.
4. זכויות סוציאליות ולרבות סכסוכים בין עמיתי קופות גמל לבין קופת הגמל.
5. ערעורים שונים על החלטות גורמים רגולטורים כגון ערעורים על החלטות המוסד לביטוח לאומי.

ערכאות בבית הדין לעבודה

בבית דין לעבודה שתי ערכאות: בית הדין האזורי לעבודה ובית הדין הארצי לעבודה. להבדיל מבתי המשפט החלוקה אינה נוגעת לסכומים אין כל הגבלה בסכומים ולמעשה בית הדין האזורי לעבודה מוסמך לדון בכל האמור לעיל, ולמעט האמור להלן שהינו בסמכות בית הדין הארצי לעבודה:

1. תובעות בין צדדים להסכם קיבוצי כללי בעניין בנוגע לתחולתו פירושו ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי או הנובע ממנו.
2. תובענות בין ארגון עובדים לארגון עובדים אחר או בין ארגון מעסיקים אחד לארגון מעסיקים אחר במסגרת יחסי עבודה.
3. ערעורים שונים על פי דין על החלטות ובפסקי דין של בית הדין האזורי לעבודה.

מהו בית הדין האזורי לעבודה? בארץ קיימים חמישה בתי דין אזוריים לעבודה ברחבי הארץ. חשוב בהקשר זה לציין כי למעשה בנושאים האמורים לעיל לבית הדין האזורי לעבודה הסמכות הייחודית לדון בהם ולא ניתן להגיש למשל תובענה במסגרת יחסי עובד מעביד לבית המשפט השלום או המחוזי אלא רק לבית הדין האזורי לעבודה.

מהו בית הדין הארצי לעבודה? בית הדין הארצי לעבודה מהווה הערכאה העליונה והסופית, אך יחד עם זאת, במקרים חריגים מאד ניתן לעתור לבג”ץ בשל התנהלות בית הדין הארצי. העתירה לבג”ץ במקרים בהם מדובר על טעות בולטת בסוגיה המחייבת דיון עקרוני ומעמיק, אך לרוב כל פניה כזאת תדחה על הסף על ידי בג”ץ.

שיקול דעתו של בית הדין - להבדיל מבתי המשפט הרגילים, לבית הדין לעבודה אין חובה לפעול בהתאם לסדרי הדין ודיני הראיות. לבית הדין יש שיקול דעת בעניין למעט מקומות ספציפיים המוגדרים בחוק בעיקר בנושאים פליליים אשר כפופים לסדרי דין מסוימים. הכלל הוא שדיני הראיות לא חלים אלא אם נקבע אחרת, כלומר בית הדין לא כבול לדיני הראיות בבתי המשפט הרגילים ולעניין סדרי הדין. אם לא יופיע בתקנות יפעל בית הדין בדרך הנראית לו לנכון לטובת קידום התיק בצורה ראויה וצודקת.

הרכב השופטים והדיינים - הרכב השופטים בבית הדין לעבודה שונה מן ההרכב המצוי בבתי המשפט הרגילים. הרכב השופטים כולל שופט מקצועי, ולצידו נציגי ציבור שלרוב מדובר בנציג מעסיקים ונציג עובדים, שמונו לשם כך, כאשר אלה אינם חייבים להיות בעלי השכלה משפטית אך עליהם להגיע מתחום העבודה אם כנציגי מעסיקים או כנציגי עובדים. בבית הדין הארצי יהיו שלושה שופטים לצד נציג מעסיקים ונציג עובדים או יותר אם נקבע אחרת בהתאם לסוג העניין והחלטת נשיא בית הדין הארצי לעבודה.

עורך דין לדיני עבודה למעסיקים

מומלץ מאד למעסיקים בעיקר להיות מלווים באמצעות עורכי דין מקצועיים ומנוסים בתחום המסחרי ולרבות דיני העבודה וזאת כדי להימנע מהליכים מיותרים בעתיד שכן בבית הדין לעבודה נדמה כי קל יותר להגיש תובענות על ידי עובדים מסיבות שונות שלא יורחבו במאמר זה. על כן רוב התובענות המתנהלות בבית הדין לעבודה הן של עובדים כנגד מעסיקים. ייצוג וליווי שוטף של המעסיק יכולים למנוע את התובענה של העובד כנגד המעסיק ובכך לחסוך עלויות משפט מרובות, זמן עיקר, פגיעה בשם ולעיתים באפשרויות להתמודד על מכרזים שונים ואף להימנע מהליכים פליליים.

הקטנת החשיפה לבית הדין לעבודה למעסיק - הקטנת החשיפה מתחילה בייעוץ נכון וטוב דרך הפרסום וקבלת מועמדים לתעסוקה בחברה ודרך הכנה נכונה וטובה של הסכמי העסקה בדרך אשר משקפת נאמנה את היחסים כמו גם מקטינה חשיפות שונות. מידי פעם נדרש לעדכן את הסכמי העסקה בהתאם לשינויים החלים בדין ו/או בפסיקה, וכן דרך קיום שימועים בדרך נכונה, תיעוד, התנהלות מול עובד במהלך עבודתו, פיטורי העובד בדרך נכונה וסיום יחסי העבודה בין הצדדים. לכל נושא השלכות רבות ומשמעותיות לארגון בראייה של התנהלות על פי חוק דיני העבודה הנכון, וכן ליחסים בין העובד למעסיק.

סוגיות בדיני עבודה מול בבית הדין לעבודה

דיני עבודה כולל בתוכו רכיבים רבים נלווים ליחסי העבודה כגון הזכות לפרטיות, השימוש באמצעים ממוחשבים של המעסיק, בתיבות מייל במכשירי סלולר, נושאים הנוגעים לחופשות ללא תשלום, זכויות סוציאליות שונות, שוויון והעדר אפליה ועוד. על כן, חשוב מאוד לבחור עורכי דין המכירים היטב את כלל הנושאים הקשורים בנושא דיני עבודה, או כאלה אשר לכל הפחות יתנו מעטפת טובה והפניה למקומות בהם נדרש ייעוץ נוסף חיצוני, כזה שבסופו של דבר יתן מענה לכלל הצריכים במסגרת יחסי המעסיק עם העובדים השונים ויקטין את החשיפה. יש לזכור כי בסופו של יום לא ניתן לחסום את הדרך להגשת תובענות ועל כן ייעוץ נכון יקטין את החשיפה והסיכון אך כמובן לא ימנע לגמרי את הסיכון והחשיפה של המעסיק במסגרת יחסיו עם העובד.

הפרת זכויות המעסיק - מעבר לאמור לעיל יש לזכור כי לעיתים הפגיעה היא הפוכה כגון הפרת זכויות המעסיק על ידי הפרת סודיות ו/או אי תחרות ו/או אי עמידה בהסכם העסקה מצד העובד וכיוצ”ב. גם כאן יש לעגן היטב את זכויות המעסיק ולדעת את מגבלות הדין בעניין מחד וזכויות המעסיק מאידך.

עורך דין לדיני עבודה

יחסי מעסיק עובד הינו אחד התחומים היותר נדרשים ואשר דורים כמעט בכל עסק ניהול נכון ומדויק של ההסכמים ושל ניהול מערכת היחסים בין המעסיק והעובד. המדובר בלב ליבו של העסק וההשלכות עלולות להיות משמעותיות ובעלות השלכות רוחב לארגון כולו ומומלץ מאוד לבחור ייעוץ וליווי משפטי מלא לסוגית דיני העבודה אצל המעסיק כדי להקטין חשיפות וסיכונים ככל הניתן.